הומוסקסואליות ביוון העתיקה! מה הם באמת ידעו?
היוונים של העת הקדומה, סביבות 500 לפנה״ס, ידועים לנו גם כתרבות ״הלניסטית״ גיבשו לראשונה בהיסטוריה (בדומה ליהודים) קודי התנהגות שהבדילו אותם מאחרים.
עד אותה תקופה, התרבויות השונות היו נבדלות במראה החיצוני והמאפיינים הגופניים, היהודים היו הראשונים שבידלו עצמם על בסיס ערכים ואמונות.
ההלינסטים פתחו תרבות שלמה שהיתה סביב אהבת הגוף וקידושו, הם פתחו את הגוף הגברי לתלפיות, עסקו בתחרויות, ספורט, המציאו את האולימפיאדה, ממנה אנו נהנים עד היום.
עמים רבים (כולל יהודים) הוקסמו מהתרבות ההלניסטית המפוארת שהכניסה חיי תרבות לחיים (שאינם עוד לשם השרדות): תיאטראות, שירה, ספרות, פילוסופיה.
באותה עת מי שלא אימץ את התרבות היוונית נחשב ברברי, או במילים אחרות: חסר תרבות!
בין הגברים שררה קרבה רבה.
הם התרחצו בערום בבתי המרחץ, הפגינו את יכולתם האתלטית בעירום ויצרו קשרים בין-אישיים הדוקים, לעתים תוך כדי פעילות צבאית, לעתים כקשר בין מחנך למחונך ולעתים כקשר מיני (על ההופליטים ביוון, לדוגמה, נאמר כי היו להם שתי הנאות בשדה הקרב, שתיהן היו במאוזן, הראשונה הייתה שינה).
הדת לא אסרה, ואפילו לעתים הראתה אהדה לתופעה.
הגוף הגברי היה האידיליה היוונית.
מרבית יצירות האומנות הראו גברים ערומים וחסונים ואילו נשים מופיעות לעתים רחוקות, גם אז בשירבוט גרוע. אריסטופנס התייחס לנער המושלם כ"בעל חזה מרשים, עור בריא, כתפיים רחבות, ישבן גדול ואיבר מין קטן".
מערכות היחסים לא היו מאריכות ימים, בהגיעם לבגרות הנערים התחתנו, ונטשו את המנהג לכל המאוחר בגיל 30.
אין ביכולתנו לדעת כיצד בדיוק התנהלו היחסים המיניים, אולם קשה להאמין כי נשמרו עד הסוף כל החוקים הפדרסטים והפדגוגיים. ספק אם הנערים ראו במערכות היחסים שאליהם נקשרו לא יותר מאשר טקסי חניכה, ובמין - לא כלום מלבד סיפוק של צורכי המחנך.
מערכות היחסים לא היו מאריכות ימים, בהגיעם לבגרות הנערים התחתנו, ונטשו את המנהג לכל המאוחר בגיל 30.
אין ביכולתנו לדעת כיצד בדיוק התנהלו היחסים המיניים, אולם קשה להאמין כי נשמרו עד הסוף כל החוקים הפדרסטים והפדגוגיים. ספק אם הנערים ראו במערכות היחסים שאליהם נקשרו לא יותר מאשר טקסי חניכה, ובמין - לא כלום מלבד סיפוק של צורכי המחנך.
לעתים לא רחוקות היו מקרים כמו אלו של החבורה המקודשת של תבאי שבה לא קוימו מרבית החוקים. נפוץ תיעוד אומנותי וספרותי דווקא של יחסים בין בני אותו הגיל, וישנם אפילו מקרים חריגים שבהם הצעיר חיזר אחר המבוגר כמו בזה של אלקיביאדס וסוקרטס.
הגוף הגברי היה האידיליה היוונית. מרבית יצירות האומנות הראו גברים ערומים וחסונים ואילו נשים מופיעות לעתים רחוקות, גם אז בשירבוט גרוע. אריסטופנס התייחס לנער המושלם כ"בעל חזה מרשים, עור בריא, כתפיים רחבות, ישבן גדול ואיבר מין קטן".
מערכות היחסים לא היו מאריכות ימים, בהגיעם לבגרות הנערים התחתנו, ונטשו את המנהג לכל המאוחר בגיל 30.
אין ביכולתנו לדעת כיצד בדיוק התנהלו היחסים המיניים, אולם קשה להאמין כי נשמרו עד הסוף כל החוקים הפדרסטים והפדגוגיים. ספק אם הנערים ראו במערכות היחסים שאליהם נקשרו לא יותר מאשר טקסי חניכה, ובמין - לא כלום מלבד סיפוק של צורכי המחנך.
לעתים לא רחוקות היו מקרים כמו אלו של החבורה המקודשת של תבאי שבה לא קוימו מרבית החוקים. נפוץ תיעוד אומנותי וספרותי דווקא של יחסים בין בני אותו הגיל, וישנם אפילו מקרים חריגים שבהם הצעיר חיזר אחר המבוגר כמו בזה של אלקיביאדס וסוקרטס.